בעידן שבו שינויי אקלים ואיומים ביטחוניים מאתגרים את עצמאות האנרגיה של ישראל, עולה שאלה מרכזית: האם המעבר לאנרגיה מתחדשת יפגע בתעסוקה או דווקא יעשיר אותה? הנתונים מפתיעים.
מספרים שמדברים בעד עצמם
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית המתחדשת, ענף האנרגיות המתחדשות העסיק בשנת 2023 כ-16.2 מיליון עובדים ברחבי העולם. מדובר בעלייה של כ-18% בשנה אחת בלבד, הקפיצה הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בתחום. לשם השוואה, תעשיית הנפט והגז הגלובלית מעסיקה כ-32 מיליון עובדים, אך קצב הגידול שלה נמוך משמעותית ואף צפוי לרדת בעשור הקרוב.
מחקרים מראים שכל מיליון דולר שמושקע באנרגיה סולארית מייצר פי 2.7 יותר משרות מאשר השקעה זהה בדלקים מאובנים. אנרגיית רוח מציגה יחס דומה של פי 2.8 יותר משרות לעומת נפט, גז ופחם.
המציאות הישראלית: הזדמנות פז
בישראל, בזן מעסיקה כ-1,500 עובדים במתחם מפרץ חיפה. מדובר באחד מגופי התעסוקה הגדולים בצפון, אך גם באחד המזהמים ביותר. פינוי המתחם והקמת אזור תעסוקה חדש במקומו יכולים להניב מאות אלפי משרות.
ישראל הציבה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, מה שדורש התקנת מערכות בהספק של כ-16,000 מגה-ואט. לפי נתונים בינלאומיים, כל גיגה-ואט של הספק סולארי מותקן יוצר בין 1,000 ל-2,000 משרות ישירות לאורך שרשרת הערך.
מה קורה אחרי בזן?
השאלה הגדולה שמעסיקה את תושבי חיפה והסביבה היא מה יקרה לעובדי בזן כאשר המפעלים ייסגרו. כמחצית מהעובדים בתעשיות הדלקים המאובנים מחזיקים במיומנויות שניתן להסב לתחום האנרגיות המתחדשות בתוך ארבעה שבועות של הכשרה ייעודית. חשמלאים, מהנדסי תהליכים, טכנאי תחזוקה ומפעילי מתקנים יכולים למצוא תעסוקה בחוות סולאריות, מתקני אגירה ותשתיות רשת חכמה.
תמונה עתידית
העולם כבר מבין שהמעבר לאנרגיה נקייה הוא לא רק צו סביבתי אלא מנוע צמיחה כלכלי. סין מובילה עם כ-7 מיליון משרות ירוקות, ברזיל, הודו וארצות הברית צועדות אחריה. בישראל, ההזדמנות ברורה: תעשיית הטכנולוגיה המקומית, המומחיות ההנדסית והפוטנציאל הסולארי העצום יכולים להפוך את המדינה למובילה אזורית בתחום.
במקום לראות בסגירת מפעלי הזיקוק איום על התעסוקה, אפשר לראות בה הזדמנות היסטורית.